colours of my life

מתנה לאורית לכבוד יום הולדתה הארבעים מאת בן-זוגה.

סדרה של פנקסים שהם מעין תעודות זהות משותפות לשני אנשים המתארות הן את המרחב האישי הן את המרחב המשותף במילים וצבעים.

*

אפשר לומר שהמתנה לכבוד יום הולדתה הארבעים של אורית נוצרה בעצמה בהשראת סיפור קצר שאורית כתבה בשם "קרקס הקשת". משפטים בודדים מתוך הסיפור:

"פעם האמנתי שכולנו חולמים שאנו עיוורים או בעצם עיוורי צבעים. בדיוק כמו שחשבתי שההורים של כל אחד או בעצם כל אחד בעצמו הוא ליצן… מתי נעלמו הצבעים ומתי חזרו?

… הדברים השתנו כל הזמן אך אני לא הבחנתי מתי ואיך חזרו הצבעים – הטורקיז והזהב, הכחול העמוק של הים, הסגול של הסחלב, הארגמן, צבע השושנה, הירוק, הורוד, החום, הצהוב… למקום אליו הם שייכים."

כשקראתי את הסיפור דמיינתי אישה שמדברת בשפת הצבעים ורציתי לתת לה את עולם הצבעים שלה במתנה. המתנה שנוצרה היא פרי מחשבות ומראות שהתהוו בי בעת קריאת הסיפור שלה.

002

003

004

005

007

008

009

010

011

012

013

014

015

016

017

018

019

020

021

022

023

024

025

026

“Colours are back where they belong”

הפנקסים נעשו בהתאמה למידותיה של תעודת פספורט ועוצבו על פי רשימה של צבעים ומילים שנבחרו על ידי אנשים קרובים ואהובים.  כל פנקס הוא מעין תעודת-זהות-משותפת לאורית ולכל אחד מהאנשים שהשתתפו ביצירת המתנה שלה.

בצדו האחד של הפנקס כתובה מילה ושמו של האדם שבחר בה מופיע בצדו האחר. הדף הראשון בכל פנקס מלא ושאר הדפים נותרו ריקים לשימושה של אורית. אורית מוזמנת לרשום בדפים אלה את מחשבותיה ולהשתמש במילים שנבחרו עבורה ככותרת או כהשראה לכתיבת שיר או סיפור חדש.

* *