60 שנות נישואין ללילי ואיצו
מתנה ללילי ואיצו לחגיגת שישים שנות נישואין מבתם.
האירוע צוין בחגיגה במתכונת תערוכה של פריטים בעלי ערך אישי וסנטימנטלי המתעדת את סיפור אהבתם, חתונתם וחייהם המשותפים של בני הזוג.
*
לילי ואיצו חגגו שישים שנות נישואין, ולכבוד האירוע יצרו בני משפחה וחברים תערוכה שהיא דוקומנט היסטורי, זיכרון אישי ואוסף חוויות ותמונות מחייהם המשותפים של בני הזוג. התצוגה שזרה בתוכה את סיפור אהבתם של לילי ואיצו, את הדרך שבה התגברו על מרחקים, איסורים ומכות גורל, והצליחו להגשים מאוויים כנגד כל הסיכויים.
בתערוכה הוצג אוסף פריטים אישיים, כאלה שעברו מבית לבית ומדור לדור, שנעזבו בפינה נשכחת והוצאו שוב לאור, חפצים שנאספו מארון במטבח, ממזנון בסלון ומחדר השינה של לילי ואיצו, וחפצים שהובאו מבתיהם של בני משפחה, של קרובים ושל חברים מהארץ ומרומניה.
כמו כן כללה התצוגה "מתנות בכסות עוגות". הרעיון צמח על רקע אחד מזיכרונותיה של לילי מיום חתונתם ברומניה: "האורחים הביאו עוגות. מתנות לא הביאו, אך לנו לא היה אכפת, ממילא חשבנו רק על העלייה לארץ ישראל". המוזמנים לחגיגה קיבלו אפוא הזמנה לאירוע בצרוף קופסה עגולה שקושטה מראש כדי שתראה כעוגה, ובתוכה הטמינו את מתנתם – פריט נוסטלגי שמצאו או פריט אחר שיצרו בעצמם או קנו.
זו הייתה תערוכה של עוגות כביום חתונתם אך "עוגות" אלה צפנו בתוכן את סיפור היכרותם של לילי ואיצו, שהיה שזור במתנותיהם ובאהבתם של מעגל האנשים היקרים להם.
קופסה זו נוצרה בידי איריס בהשראת מכתבי האהבה שלילי ואיצו נהגו לכתוב זה לזו בשפת המורס. רקמת הדובדבנים (המסמלים נקודות) והענפים (המסמלים קווים) שעטרה את הקופסא, נכתבה בשפה אשר הציגה את אופיו הרומנטי והסודי של הקשר שנרקם בין לילי ואיצו בזמן היכרותם על אף שהוריהם התנגדו לו בתחילתו.
את המשפט הרקום בדובדבנים ובענפים ניתן לקרוא בעזרת הקוד המופיע בתמונה. המשפט הוא בן שלוש מילים והאותיות כתובות זו מתחת לזו (ולא כפי שנהוג, זו ליד זו).
