תלמיד צומח מאהבה או מתנה למורה
מתנה למורות ענבר וקרן מאת תלמידיהם לרגל סיום כיתה ב'.
התלמידים יצרו מחרוזת זרעים למורתם בהשראת מתנה שהיא העניקה להם בתחילת הלימודים.
*
ביום הראשון ללימודים בכיתה א' נתנו המורות ענבר וקרן (שלימדו את בניי התאומים בן ואדם) לכל תלמיד שקית קטנטנה ובה זרעים של דשא והוראות שתילה.
שנתיים לאחר מכן, במסיבת הסיום של כיתה ב', שבה נפרדו הילדים ממורותיהם, קיבלה כל מורה מחרוזת זרעים שיצרו התלמידים שלה בשבילה.
זרעי המתנה חוררו והפכו לחרוזים כדי שיהיה אפשר לשזור אותם יחדיו. על צדם האחד של הזרעים כתבו הילדים את שמותיהם ועל צדם האחר ציירו בצבעים וקישטו בחרוזים קטנטנים. כשהסתיימה המלאכה, שנעשתה בעזרתה הנדיבה של המורה לאמנות, נשזרו כל שמות תלמידי הכיתה על שרשרת אחת שהורכבה מחוטי רקמה צבעוניים שבחרו התלמידים.
אמנם הזרעים ששימשו ליצירת המתנה לא היו זרעים של דשא אלא זרעים שנלקחו מתרמילים שנשרו מהעץ, אך משמעותם הייתה זהה – תלמידי כיתה א' בתחילת דרכם, שטיפחו זרעי דשא עד שצמחו לגבעולים ירוקים ומורות שטיפחו ילדי גן רכים עד שצמחו לתלמידים.
*
מחרוזת הזרעים הוגשה בצרוף סיפור-אגדה וברכה.
סיפור האגדה "יש הבדל" מאת הנס כריסטיאן אנדרסן מספר על אהבתה "חסרת-המְצָרים" של השמש ועל אהבתה האנושית של נסיכה אשר מעניקות יחס שווה לשני צמחים, לענף תפוח גאוותן ולצמח המררית הדל. למרות שהצמחים כה שונים זה מזה אין הבדל ביחס שהם מקבלים.
*
הברכה לכל מורה נכתבה בהשראת רשימת ההוראות שנתנו המורות לתלמידים ביום הראשון בכתה א'.
תלמיד צומח מאהבה -
בהתחלה זרעתְּ. אחר-כך השקיתְּ.
דאגתְּ לאור וחיכיתְ בכיליון עיניים,
ובהמון אורך-רוח, עד ש…
צמחתי וגדלתי.
רשימת ההוראות שקבלו התלמידים מהמורות -
בהתחלה זורעים.
אחר-כך משקים.
דואגים לאור ומחכים בהמון אורך רוח,
עד שיצמח גבעול ועלעל.
ובסוף צומח דשא ירוק להפליא, שנולד מאהבה.
אז, שימו אדמה וזרעים בעציץ קטן,
השקו במעט מים, חכו מעט, ודאגו לאדמה לחה כל הזמן.
מאחלות לכם
שתנבטו מהקרקע החדשה,
המחכה לכם בכיליון עיניים לקלוט אתכם.
שלכם,
ענבר וקרן
* *